תוכן העניינים

מבוא

אנדריי קאליטין.

לא אחת חיפשתי פגישה עם גיבורו של הספר הזה. אך עד כה לא הזדמן לנו להיפגש.
האם אני מצטער על כך? בתור בנאדם - לא. בתור עיתונאי - כן.

עיתונאי אנדריי קליטין, מחבר הספר ''שעת שין''

פעם חברי הטוב, עיתונאי מעולה ארטיום בורוביק אמר: "כדי לערוך חומר עיתונאי אובייקטיבי, ועל אחת כמה וכמה, אם מדובר בחקירה, יש להקשיב לכל צדדי 'הסכסוך'". במקרה שלי זה היה פשוט בלתי אפשרי. מיכאיל צ'רנוי (צ'רניי) *(1) - אחד האוליגרכים הרוסיים הסגורים והמסתוריים ביותר, "מלך האלומיניום" הרוסי לשעבר - כעת למעשה אינו מתקשר עם עיתונאים. או, לפחות, עם אלה מהם, שמנסים לגלות אמת על עסקיו. גם איתי הוא לא רצה לדבר. מכאן אני מגיע למסקנה אחת בלבד: חפרתי יותר מדיי מידע. אין זו הִתְרַבְרְבוּת, אלא תוצאת עבודתו של עיתונאי-חוקר בתקופה של עשר שנים.

כל הביוגרפיה של צ'רנוי - דוגמא מובהקת ל"קפיטליזם הרוסי החדש" בתחילת שנות ה-1990: "גגות" פשע, קשרים עם הפקידים המושחתים בממשלת רוסיה, קשרי ידידות עם אנשי עסקים בעלי שם מפוקפק, עם ראשי מאפיה, הידועים הן ברוסיה והן מעבר לתחומיה (מדובר ב"גנבים בחוק" המכונים "יאפונצ'יק" - ויאצ'סלב איוואנקוב, "טאייוואנצ'יק" - אלימז'אן טוחטאחונוב, "ביק" *(2) - אנטולי ביקוב). זהו סיפור על כך, כיצד נבנו קשריו עם ראשי עולם הפשע - "הגנבים בחוק" מסיביר, עם אלה העומדים בראש ארגון הפשע "איזמיילובו" *(3) ואחרים.

ועכשיו - העיקר. לשם מה נכתב הספר הזה?

ראשית כל, ניסיתי להבין את טבעו של "האוליגרכיזם" הרוסי ולענות על השאלה: "כיצד אצלנו במדינה אפשר להפוך קפיטליסט מן הגל הראשון". נדמה לי שמצאתי את התשובה. והאמת היא, שתשובה זו אכזבה אותי מאוד. מעולם לא היו אצלנו ברוסיה "מיליארדים בעלי-יושר" ועדיין אינם. הייתכן שאז, בתקופה של שנות ה-90, כאשר רק התחילה לצמוח הכלכלה הרוסית, היו הדברים אחרת? לא.

כך שתולדותיו של הון הענק אינן סימפטיות כלל וכלל, למרות תפארתם החיצונית. הייתכן שהאוליגרך הרוסי הראשון מיכאיל צ'רניי "ייעלב" מחקירתי זו?

קרוב לוודאי שכן. אך הוא היה יכול במידה משמעותית לתקן את תיאור חייו ועסקיו, אילו הסכים להיפגש עם מחברי ספר זה. אולם זכותו לסרב. כך שאין טעם להיעלב, כי זה טיפשי. ואילו אינו אדם טיפש. פירוש הדבר הוא שתיאר לעצמו באופן ברור, מדוע כדאי להימנע מהפגישה. כך שהספר שלפניכם יוצא לאור ללא הראיון עם מיכאיל צ'רניי. בעיני ערכו אינו יורד מכך. מכל מקום, זהו הניסיון הראשון להבין, מיהו האוליגרך הרוסי, כיצד ועל ידי מי נברא, מהם "העסקים החדשים ברוסיה", ועד כמה האדם מוכן להרחיק לכת למען רווח והצלחה. בקראכם ספר זה, זכרו כי אין זו ספרות יפה, אלא חקירה עיתונאית אמיתית, אשר, לצערנו הרב, בדומה לעבודות אחרות בז'אנר זה, שפורסמו לאחרונה, אין לה תוצאה פעילה כלשהי. איש לא ייתן את הדין על מעשיו. אך הרינו חייבים לדעת את האמת! בעצם, למען האמת נכתב ספר זה.

נ.ב. רבים היו - בוריס ברזובסקי, ולדימיר גוסינסקי, אלכסנדר סמולנסקי... ובכלל מה הטעם לפרט את כל "האוליגרכים מהגל הראשון"? ידוע עליהם הרבה. אולם על מיכאיל צ'רניי עד כה לא ידוע כלום, למעשה. ולכן הוא מעניין אותנו. המחברים שומרים לעצמם את הזכות (והרצון) להיפגש עם מיכאיל סמיונוביץ' צ'רניי בכל עת שתתאים לו, ובכל מקום שיבחר, על מנת להקשיב לנקודת ראותו. בכבוד רב,

*(1) כתיבה שונה של שם משפחתו של הגיבור הראשי ניתן להסביר כך: שם המשפחה האמיתי - צ'רנוי. בהוצאת הדרכון רשום בטעות כ"צ'רניי" ("צ'רניי" - "שחור" ברוסית, ואילו "צ'רנוי" - "שחור" באוקראינית. - הערת המתרגם). בראיון שמר המחבר על אותה הצורה, בה השתמש המדבר. (הערת העורך)

*(2) "ביק" ("bik" - ברוסית: "שור")

*(3) "איזמיילובו" - איזור במוסקבה, שם ארגון הפשע עפ"י מקום הימצאו.

אנדריי קאליטין. אלכסנדר גראנט.

למעלה