פגישה ביאקימאנקה *
ביום ההוא מהבוקר ירד גשם. הפגישה נקבעה ל-13.40. הם תמיד בחרו בשעה מוזרה, כל כך לא מדויקת.
כל פגישותינו התקיימו במכונית. ידידי הטוב, עיתונאי בחברת הטלוויזיה "סודי ביותר" מיכאיל מארקלוב, שנכון לתקופה ההיא עבדנו איתו ביחד כעשר שנים, כהרגלו התיישב במושב הקדמי - ליד הנהג, ואני - במושב האחורי. משום מה חשבתי שכך אוכל להתבונן יותר טוב בבני שיחנו, ובכלל ליתר ביטחון. שני אנשים אלה שאיתם נפגשנו פעם בשבוע בחצר קטנה ברחוב בולשאיה יאקימאנקה, עבדו פעם ב-ק.ג.ב. אך מוסד זה, לפחות בצורתו הקודמת, מזה שלוש שנים הפסיק להתקיים. וכעת הפכו השניים לעובדי שירות הביטחון של בנק "מנאטפ", אחד הבנקים הגדולים ברוסיה באותה תקופה. בזמן שאני כותב שורות אלו, "מנאטפ" הפסיק כבר אף הוא להתקיים. אך האנשים הם אותם אנשים, ועודם עוסקים בעסקים גדולים, ומשום מה הם ממשיכים לקבוע את פגישותיהם הסודיות באיזשהו מקום שולי, ובהכרח בגשם זלעפות.
אוליגרך מיכאיל צ'רנוי |
הם ישבו ב"וולוו" בצבע בורדו-קהה - צבע שהיה באופנה באותן שנים - והתבוננו בשתיקה, כיצד אנחנו מתנערים בכניסתנו לרכבם ומתיישבים על מושבי העור. פטרוביץ', כך קראו ל"בכיר", חייך וסיפר בדיחות. כנראה, בצורה כזו הוא ניסה ליצור רושם חיובי על עצמו. סאשה, הזעיר בדרגה, קרא עיתון ובאופן שבלוני ביטא את רוגזו ממה שקרא או ראה במשך יום, חודש, שנה. ראיתי הרבה "פסימיסטים" מסוג זה בלוביאנקה *(2) גם לפני סאשה, וגם אחרי שהתפטר משם. הם אהבו לכבד את העיתונאים שהתארחו אצלם בתה עם באראנקות *(3) דוגמת 1982, שקנו אותן, כנראה, עוד בתקופת אנדרופוב . אנשים כמו סאשה, בדרך כלל, הקשיבו טוב לבן-שיחם. ואילו אנשים כמו פטרוביץ', להפך, אהבו לדבר, ומי יודע, מי מהם הצליח לשאוב יותר מידע הדרוש ל"מוסדם".
הפעם התנהלה שיחתנו בצורה אחרת משהו - בחיפזון, הייתה מקומטת מעט נרגשת.
- בקיצור, אנחנו חייבים לדעת הכול על האחים צ'רניי, האוליגרכים הרוסיים הראשונים. הם עוסקים באלומיניום. נכון להיום, הם מנהלים בפועל את כל נכסי המתכת ברוסיה. ברצוננו לקבל עליהם מידע רחב ככל שאפשר. שמועות שונות על האחים צ'רניי מסתננות פה ושם. אולם אין כל מסמך רשום המעיד על פעילותם. רבים מן הבנקאים שלנו, "שקי כסף", פשוט מפחדים מהם. אומרים שלאוליגרכים האלה יש קשרים הדוקים עם אנשי הכנופיה "איזמיילובו". יכול להיות, שתצליחו לדלות איזה מידע עליהם! כל עזרה, מידע, תמיכה - עלינו. זה ישתלם לכם. נסו לברר גם מה ידוע לחבר'ה מהמבצעים של"המוסד" שלנו. אתם תוכלו להצליח, אצלנו מאמינים בכם. נסו לברר את הכול: עם מי הם בקשר, מי ה"גג" שלהם, מי עוזר להם. אך קחו בחשבון, שמדובר באנשים רציניים, לכן תהיו זריזים, אך זהירים - פטרוביץ' אפילו הפסיק לחייך.
ובכך הסתיימה שיחתנו. היה זה 1 במרץ 1994. יצאנו עם מישה מהוולוו החמימה הישר לגשם ורצנו במהירות הקליע למשרד של חברת הטלוויזיה "סודי ביותר". האמת היא שבכלל לא עניין אותי אז, מיהם האחים צ'רניי ומה הייתי עשוי לדעת עליהם בזמן הקרוב ביותר. יותר מזה הדאיג אותי ברגעים הללו הגשם הארור הזה והמאמר שעד כה לא הצלחתי לסיימו אודות "הסנדק של מוסקבה" אוטארי קוואנטרישווילי.
אולם זכרתי את השיחה על האחים צ'רניי המסתוריים, ובה דווקא ראוי לפתוח את הספר הזה, שבו הכול השתזר: אוטארי, "המאפיה מברוקלין", וגם שנות ה-1990 העקובות מדם, ו"מלך האלומיניום הרוסי" אולג דריפאסקה, והמהגר מאודסה, סיומה, שכעת בניו-יורק יש לו שם מכובד יותר "סאם", וגם ידידי מפריז ל' שהוא מן הבכירים בעולם הפשע, וגם האוליגרכים, ובית העלמין הישן בעיר קראסנויארסק, שבאמצעותו ניתן לעקוב אחרי כל תולדותיה של "מהפכת האלומיניום הגדולה", ולבסוף, אותו בנק "מנאטפ", שבו עבדו בני שיחנו מהוולוו בצבע בורדו-קהה. ואת כל מה שאני יכול לספר לכם כעת. אבל אז, האם יכולתי לדמיין לעצמי אז, ביום הגשום ההוא של חודש מרץ, שעוד מעט אשמע את שמו של צ'רניי. ויהיה זה בנסיבות כאלה שאזכור קטן בלבד של שמו יוכל להכריח אותי לעקוב בקפדנות אחרי כל מה שיתרחש לאוליגרך המסתורי הזה במשך כמעט חמש עשרה שנים...
"יאקימאנקה" - רחוב במרכז מוסקבה.
*(2) לוביאנקה - אזור במרכז מוסקבה, מקום הימצאו של ה-ק.ג.ב., ולאחריו - של יורשו, ה-פ.ס.ב. (ראשי תיבות של שירות הביטחון הפדרלי); כינוי למוסדות הללו.
*(3) באראנקה - סוג של בייגלה רוסי קשה בצורת עיגול.
*(4) יורי אנדרופוב - שליט בריה"מ בין השנים 1982-1984, החליף את לאוניד ברז'נב בתפקידו, ולפני כן היה יו"ר של ה-ק.ג.ב.
המשך
|
